1. ביום שלישי בבוקר נפתחו מהדורות החדשות עם שתי המילים המצמררות "הותר לפרסום". באתרי האינטרנט פרסמו את תמונות פניהם החייכניות של סמ"ר אופק ברהנה בן ה־20, סמ"ר ליאור שטיינברג בן ה־20, וסמ"ר עומר ואן גלדר בן ה־22. השלושה שלא יחייכו יותר נהרגו בהאמר הצבאי בג'באליה. ביום רביעי בבוקר נפתחו מהדורות החדשות בשתי המילים המצמררות "הותר לפרסום". רס"ר במיל' אלון פרקס, בן 27, מקיבוץ כברי, צנחן, נפל בשג'עייה. המשך יבוא.

הם נהרגו בצפון רצועת עזה הכבושה, הממוטטת, הכמעט מחוקה, זו שבקרוב - על פי תכנוני מנהיגי המדינה - תוקם בה התנחלות יהודית לתפארת מדינת ישראל.

לא מעט מתושבי ישראל מאמינים שאחרי למעלה משנה וחצי של לחימה ברצועת עזה, צה"ל מנצח. ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לחזק את העם בחיוך זחוח ולספר על ההצלחות הכבירות של כוחותינו ועל כך שזה עניין של יום, יומיים או שלושה, "היום, מחר או מחרתיים", עד שנזכה לראות הסכם שישיב את 58 החטופים הישראלים - החיים והחללים - הביתה.

הבלופים מבית היוצר של נתניהו ושריו מופצים על ידי יועצי תקשורת מוכשרים ואמצעי תקשורת, בחלקם ברמת אמינות שואפת לאפס. אבל יש לסחורה שלהם קונים. מי שלא מאמין לתעמולה מטעם הופך אוטומטית לשמאלן, קפלניסט, בוגד המשתף פעולה עם האויב האכזר.
מועצת גדולי החכמים של ממשלת ישראל, הנשלטת על ידי החרדים והמשיחיסטים הימניים הקיצוניים, כבר הודיעה על הקמת עוד עשרות התנחלויות בשטחי יהודה ושומרון ועל הכנת תוכנית להקמת עשרות התנחלויות ברצועת עזה. מי שחשב שאולי יש סיכוי שישרור שקט בין הנהר לים - יכול לשכוח מזה. מי שחשב שמשרתי המילואים יזכו לקצת חופש ויוכלו לנסות לשקם את חייהם במקומות העבודה שלהם ובחיק משפחתם - טועה.

מי שלא הבין עדיין, צריך להתחיל להפנים: איראן מתגרענת, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יכול לאיים ב"גיהנום", אבל מאחורי הקלעים הוא סוגר הסכמים שנוחים לו כלכלית, תוך שהוא מאיים על נתניהו שלא יעז לדפוק לו את המשא ומתן עם אויבינו. עם החות'ים הוא כבר סגר עסקה שישראל אינה כלולה בה. הטילים החות'יים לא משוגרים אל עבר מטרות אמריקאיות ואירופיות, הם משוגרים לכיוון ישראל ומשביתים כמעט מדי יום מיליוני ישראל שרצים לממ"דים ולמקלטים כשנשמעות האזעקות.

גדולי הדור יושבים סביב שולחן המלחמה ומתכננים את הצעדים הבאים שיביאו להכרעה. הכוכבים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אורית סטרוק, יואב קיש, מירי רגב, ישראל כ"ץ וחבריהם מריחים את ביאת המשיח והגאולה. כל משפט שני מסתיים באיחול "בשורות טובות" וכל אמירה סתמית נפתחת ב"בעזרת השם". בתום כל דיון יוצאת הודעת דובר על השיחות החשובות שהסתיימו בקבלת החלטות חשובות, שמפאת איסור הצנזורה אי אפשר לפרסמן לציבור הרחב.

בתחומי הקו הירוק נמשכת האלימות בקצב הולך וגובר. מספר מעשי הרצח מגיע לממדים מפחידים. אונס, ביזה, גביית דמי חסות אלימה, מעשי לינץ' על רקע לאומני ותקיפת מפגינים ובהם בני משפחות החטופים ממלאים את דיווחי החדשות. נושאי המשרות הבכירות, האמורים לטפל בנושאים האלו, שותקים. אין להם מה לומר, קשה להתמודד עם הסטטיסטיקה.

2. במהלך חיפושיי כמדי שבוע אחרי שיר עברי נוקב ובעל משמעות, הגעתי לשיר שלא הכרתי או לא זכרתי, של אחד מגדולי הכותבים, ידידי יענקל'ה רוטבליט. תקראו אותו בעיון. "שיר ארצישראל" יזכיר לכם נשכחות וכשנכתב גם צפה את העתיד.
 
אני את חיי נתתי לך ועלייך, ארץ ישראל
ערפילי טוהר מילאו לי את המוח, חשבתי שזה רצון האל
העם היהודי, שיבת ציון, החזרה הביתה, הו ארץ חמדת אבות
תעזוב אותי עכשיו, אין לי כוח למצוות

בניתי ערים בשומרון ובניתי כפרים ביהודה
בניתי עם רבין ופרס ומרצ ועם מפלגת העבודה
הם קרצו לי תמיד בעין אחת, העין הציונית
בלי בג"ץ ובלי בצלם הם אמרו לי - זאת כל התוכנית

כל חבר קיבוץ פושט רגל על חורבות כפר ערבי נטוש נהיה לי יפה נפש ליברלי
ואני אויב העם בונה על אדמה כבושה אימפריה קולוניאלית
הם רוצים לראות אותי הולך חפוי ראש, לבוש שק ואפר מהריסות ביתי
והמשורר משיח' מוניס מרמת אביב יכתוב ל"ניו יורק טיימס" על צדק פיוטי

כמה ש -
יהודים שונאים יהודים
לא יודע אם לבכות או לכעוס
תפעיל את הבולדוזר אריק
בוא נתחיל להרוס

שלושים שנה בן אדם בונה, יש לו אישה, בנות, בנים ונכדים
הם גדלו מתחת לעצים שנטע, והם מגדלים ילדים
ועושה לו גינה וגינות ועסק קטן, וחי ברוך השם לא רע
עד שבא מנהיגון מעונב עם אצבעות מטופחות ואומר לו שהשליחות נגמרה

כנראה שחייך היו טעות מדינית, תפוצה במידת האפשר
זה מה שהעם רוצה וזה גם מה שהנשיא שלהם אמר
יום שמחה זה יהיה, יום משתה משותף, יום חג לכל העמים
חלקו יין בכיכר, בואו, תרקדו לשלום עירומים

אל תקראו לזה טרנספר, הפרסומאי ימצא לכם מילה נקייה
ובית המשפט יוכיח כי מה שייך כאן זכויות האדם והאזרח והחיה
כי שונאים אותי בשמאל החדש והישן ובתקשורת וכל בעלי ההון
הם לימדו את העניים שעשקו כי אשם היהודי מחברון

כמה ש -
יהודים שונאים יהודים
הוי עברה עליי הכוס
תפעיל את הבולדוזר אריק
בוא נתחיל להרוס

הטלית שלי לא כולה תכלת, יש עליה כתמים
הייתי מעורב בלא מעט תגרות, קטטות רועים, מכות ואיומים
מקלות, אבנים, בקבוקי תבערה, אקדח פה ושם, הוי הימים הטובים
אולי תזכיר לי מי הביא אותו הנה, ומי נתן להם רובים

אם פה ושם עיקמתי חוק ועיגלתי את הסרגל
לא בשביל ביתי עשיתי, הכל היה למען עם ישראל
גם שלוש שנים של אינתיפאדה ורצח יומיומי בדרכים
לא עשו שותף ממני, עלינו לא בוכים

יש אשם במלחמה, יש אשם בכל חייל הרוג
יש אשם אם חברות האשראי מורידות את הדירוג
ניקיון כפיו הרחוצות מכיבוש של כל אדם נאור
כל ההולכים בחושך צועקים: למה אצלי דולק האור?

כמה ש -
יהודים שונאים יהודים
תגיד לי עכשיו אתה הבוס
תפעיל את הבולדוזר אריק
בוא נתחיל להרוס
יש ים של מוטרפים מסביב, יש כל מיני אלמנטים מסוכנים
עד שגם אלוהים לא יודע במה הם מאמינים
ועשבים שוטים מסביב ונוער נלהב שורץ על הגבעות
וכל מיני רבנים וכל מיני בעלי ישועות

לא, לא תראה פה מצדה ולא יהיו קרבות רחוב
העדר הזה ילך לשחיטה בשקט, ככה זה קורה לרוב
רק כמה עשרות אלפי מטושטשים שחרב עולמם
מין נוכחים נפקדים חדשים שכאלה שיוצאים לגלות בארצם

אף אחד לא יתלה מפתח שלושים שנה על הצוואר
יקחו את הווידיאו עם הקלטת המצולמת של הבכי המר
הכל פה הפוך על הפוך על הפוך - תראה את השמאל מתייוון וכולו צאן קדושים
ואנחנו סרוגי הכיפות נהיה לנושאי הצלב החדשים

כמה ש -
יהודים שונאים יהודים
אני זורק את הכיפה, אני כבר לא דוס
תפעיל את הבולדוזר, אריק
בוא נתחיל להרוס

תפעיל את הבולדוזר, אריק, בוא נתחיל להרוס 