על פי נתוני משרד הרווחה, מעל 50% מהמדריכים בפנימיות הרווחה עוזבים את הפנימיות בהן הם מועסקים בשנה הראשונה לעבודתם, רבים מהם לאחר חודשים בודדים. הדבר נובע בעיקר משכרם הנמוך (סביב שכר המינימום) והעבודה השוחקת. הפער בין עלות המדריכים "על הנייר" המתוקצבת על ידי הממשלה, לעלות העסקתם בפועל מוביל לשכרם הנמוך שהוא הגורם המרכזי לגל העזיבות. עזיבה של מדריך בפרק זמן קצר, כפי שגורסים המומחים והעוסקים בתחום, יוצרת שבר עמוק בחייו של הילד או הנער החי ומתחנך בפנימייה.
ועדת הכספים של הכנסת אמורה כבר שבועיים לקיים דיון דחוף בנושא לאור התגברות מצוקת כוח האדם בפנימיות הרווחה בעקבות המלחמה וההכרח להעלות את שכרם של המדריכים, אבל דוחה שוב ושוב את הדיון ה"לא חשוב" הזה שאמור להתכנס היום (רביעי) לפי דרישתם של שורת חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה ויתכן שידחה שוב.
אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה, אומר: "המדריך הוא הדמות המרכזית בחייו של הילד או הנער שחי ומתחנך בפנימייה. הוא עובד 24/7, בתנאים מורכבים ובעומס יוצא דופן, ולמרות זאת מרוויח שכר מינימום. המלחמה הממושכת החריפה את המצוקות, מה שרק מחזק את הצורך לשפר בדחיפות את שכרם".
תהילה טולקוף, בת 24 מרחובות, היא מנהלת צוות בפנימיית "רבדים" בירושלים, מהבודדות בתחום ששרדה כמדריכה והתקדמה: "בסוף מה שמחזיק את הנערים ביומיום אלה המדריכים שנמצאים איתם מסביב לשעון. מדריך בשנות העשרים לחייו יכול לעבוד משמרות בין חמש לשבע שנים גם בפנימייה אבל רובם לא מחזיקים מעבר לשנה. האתגרים ברכישת האמון של הנערים הוא גדול כי מדובר בילדים פגועים מהעולם, כועסים או מפוחדים, שלא ממהרים לתקשר רגשית עם הצוות ומקשים על המדריך בדרך לשם, וצריך הרבה נשמה וכושר עמידה. לפעמים לוקח כמעט שנה רק כדי לייצר את הקשר הזה, והתחלופה פוגעת מאד. הקושי בעבודה ביחד עם השכר הזעום פשוט לא משתלם ומדריכים פשוט עוזבים אז גם המנהלים עושים משמרות, אנחנו מגייסים מדריכים עבר למעין מילואים, והעומס על המדריכים הקיימים כפול כשהשחיקה הנפשית בהתאם, לצוות וגם לנערים".
היא מדגישה: "אלה דיני נפשות, לילדים האלה מגיע הכי הרבה הכלה ואהבה ואני לא יכולה לצפות לזה ממדריך שסגר ארבע שבתות רצופות. הגיוס למילואים של רבים מהמדריכים יוצרת קטיעה בדבר העיקרי שהוא הקשר בינם לבין הנערים וגיוס מדריכים חדשים הוא משימה בלתי נגמרת. המדינה היא זו שהחליטה בצו בית משפט שהנערים שלנו, בני 18-13 יוצאו מהבית, אבל היא לא נותנת לנו את הכלים לתת להם את המירב ולא את המינימום, להציל את החיים שלהם".
אבישי פריזדה, מנכ"ל קבוצת ג.י.א ויו"ר העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה, מוסיף: "המדריכים הם הלב הפועם של הפנימיות אך השכר הנמוך והעומס הבלתי רגיל גורמים לרובם לעזוב, דבר שמקשה על הפנימיות למלא את ייעודן. השכר הזעום שלהם איננו גזרה משמיים".