מחאת המורים שפרצה בחודש שעבר והשאירה מאות מורים חולים בבית לאחר הורדות השכר הדרמטית שהאוצר כפה על ארגוני המורים, לא נמשכה יותר משבוע ואף שבשיאה השביתה לימים ספורים כמה מאות בתי ספר ותוך תמיכה ציבורית רחבה של ההורים, במשרד החינוך לא מוותרים.
במקום לשקם את המערכת החבוטה והחסרה כח אדם, וגם את האמון והמוטיבציה של המורים שמעמדם ושכרם נפגעו אנושות ולהניח להם, בוחר המשרד להיות הזרוע הארוכה של הממונה על השכר באוצר והחל ברדיפה שיטתית של המורים שנעדרו, ובזריעת סכסוכים בתוך בתי הספר בינם לבין המנהלים שהפכו בעל כורחם "רופאים" שמתפקידם לקבוע חשד להיעדרות מחלה לא מוצדקת ולדווח על כל אחת כזאת.
במשרד החינוך נאמר לנו כי ניכויי השכר יתבצעו במשכורות יוני אבל בדיקת מעריב מעלה כי עשרות מתוך מאות המורים שנעדרו ספגו ניכויי שכר גדולים כבר על משכורות מאי וחלק לא מבוטל מהם על לא עוול בכפם. זאת ועוד, בארגון "חינוך תחילה" בודקים את החוקיות הגבולית של צעדי הממשלה התקדימיים נגד המורים ושוקלים צעדים משפטיים.
מרדף האמוק נגד המורים "למען יראו וייראו" מייצר כבר טעויות חמורות גם במערכת יישום ההלשנות שניסה משרד החינוך לכפות על בתי הספר: בין מקבלי "תלושי הנקמה" בהם הופיעו ניכויי שכר ניכרים על "היעדרות" נמצאים גם מורים שהיו בצו 8, בטיולים שנתיים עם תלמידים, בשעות פעילות מוכרות בבית הספר שכלל לא נעדרו, מורה אחת קיבלה ניכוי שכר על שבת ואחרת כשהייתה בבדיקה אונוקולוגית מוכחת בבית חולים. "מדובר על אובדן שליטה והפרת אמון מצד המדינה כלפי מערכת החינוך" אומרים למעריב ב"חינוך תחילה", התארגנות לא ייצוגית של המורים שקמה מתוך המחאה.
גל סעדיה, מחנכת ומורה למתמטיקה ב"דוד ילין" בת"א, עשתה הסבה להוראה מעולם ההייטק ושוק ההון וזאת שנתה הרביעית במערכת, מסוג המורים שהמערכת מאד צריכה: "מהיום הראשון הייתי בהלם מה ציבור המורות מוכן לספוג. הרעיון הזה שהם מרשים לעצמם להתנהג בכזאת בריונות ולהשליט פחד וטרור הוא בלתי נתפס, חדרי המורים מרוסקים. אנחנו סביב סיום שנה ולאף אחת אין את הכוחות. כל השיח הוא על הרדיפה הזאת. יש הרבה מאד מורים שלא יודעים מה יהיה איתם בתלוש הבא, איש לא יודע. איפה המדינה שהיא המעסיק שלנו, איפה הארגון היציג שלנו?".
סעדיה מוסיפה: "במקרה שלי זה לא לחם לילדים כמו במקרים של קולגות שלי, בזכות בן זוגי אני יכולה להיות מורה ובבית קוראים לעבודה שלי 'התנדבות' בגלל השכר הזעום. כשהילד שלי חולה אני לוקחת בייביסיטר כדי להגיע לבית הספר והיא מרוויחה יותר ממני על יום עבודה. בימי המאבק לא לקחתי עזרה ויש לי ימי מחלה של הילדים מאותו שבוע כשבן זוגי היה בחו"ל. על הימים האלה רוצים לנכות לי שכר. זאת לא מערכת שאני ארצה להישאר בה, לי יש מה לעשות בחוץ".
אפרת יבנה הכט, כבר 19 שנים מורה, מספרת: "העמידו את מנהלי בתי הספר במצב בלתי אפשרי והפכו אותם לכלי משחק. בתוך הטירוף הזה המנהל שלי ואחרים העידו על עובדת היותנו דוברי אמת וזה לא עזר". היא נעדרה שבעה ימים מתוך יום בחירה שהיא רשאית להיעדר בו. אישורי המחלה האוטומטיים ליומיים הראשונים לא אושרו לה, בניגוד לחוק, אבל גם המכתב שקיבלה מהרופאה שלה ביום המחלה האחרון שלה שרק בו הצליחה להגיע אליה פיזית, לא הגן עליה משום שבמשרד החינוך החליטו לא לאשר גם את ימי המחלה הללו.
"אנחנו בערפל מי יספוג את ההורדה עכשיו ומי בחודש הבא ומה יהיה הגובה שלה. אין דבר יותר מבזה ומשפיל מההתנהלות של המעסיק שלנו, משרד החינוך. זה חלק מרצף של התנהלויות כאלה לאורך השנים אבל כזאת עוד לא היתה. איפה הסתדרות המורים ויפה בן דוד שיודעת על נושאים אזוטריים לשרוף את המדינה ופה נעלמה? אלפי מורים מרגישים שננטשו. אנחנו נאבקים לבד. רק ההורים של התלמידים שלי מבינים. המשבר הזה יגרום להרבה מאד מורים לעזוב, אם לא עוד הקיץ אז בשנה הבאה. אני ממשיכה עם הכתה שלי לשכבת ו' אבל יש לי שנה לחשוב אם בשם האידיאולוגיה שלי הילדים שלי ושל בן זוגי המורה צריכים לשלם את המחיר".
"חינוך תחילה" קמה מהשטח והסתדרות המורים מסרבת לקיים איתה שיח עד לרגע זה. עו"ד יעל מקליס, היועצת המשפטית של התנועה, מספרת למעריב: "מדובר בהורדות לא חוקיות שמהוות הפרות של ההסכם הקיבוצי. משרד החינוך מאתגר את חוקי העבודה, מה יגידו עובדים בכל מקום שפתאום לא יוכרו להם ימי מחלה שמדווחים על פי חוק. ספק אם הצעדים העונשיים האלה עומדים בכללי המשפט המנהלי ואנחנו אכן בודקים את האפשרות של הגשת עתירה מנהלית ואף עתירה לבג"צ.
"גם הבדיקה לכאורה של כל מקרה לגופו מאתגרת את הוראות החוק ועלולה להביא לכאוס תקדימי בעולם העבודה. משרד החינוך יכול לפנות לבית הדין לעבודה, הוא לא יכול לקחת לעצמו דרור לקבוע אמצעים קולקטיביים נגד זכות אישית של עובד המוקנית לו בחוק וזה בפועל מה שהוא עושה. לפי חוק דמי מחלה מנהל בית ספר לא יכול להחליף רופא ואישורי מחלה שהחוק מאפשר".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד פועל על פי החוק ובהתאם להנחיות הממונה על השכר, שהוא הגורם המוסמך במדינה בענייני שכר. בהתאם לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה, אשר קבע כי על עובדי ההוראה לשוב לעבודה סדירה וציין כי ישנן היעדרויות בלתי מוצדקות, פורסמו הנחיות ברורות בנוגע להיעדרויות מסוג זה. ניכוי השכר יבוצע במשכורת חודש יוני בשל הצורך בהיערכות ובדיקת הנתונים. מובהר כי אישורי מחלה אותנטיים ייבחנו ויתקבלו."