במאות קיבוצים ומושבים בארץ חגגו כמיטב המסורת את שבועות בתהלוכות וטקסים ובאירועי הפנינג. כמדי שבועות, בטקסי שבועות התקבלו התינוקות שנולדו בשנה האחרונה בתשואות, כאשר אימהותיהן נושאות אותם בהתרגשות. לראשונה מאז פרוץ המלחמה, אירועי שבועות התקיימו גם בקיבוצים ומושבים בעוטף עזה ובגליל העליון.
כמיטב המסורת נפתחה גם הבריכה ברוב הקיבוצים, אך הריגוש האמיתי היה בקיבוץ בארי - שם נפתחה הבריכה לראשונה מאז השבעה באוקטובר. הפוליטיקאי חיים ילין כתב בפייסבוק: "פתיחת הבריכה בבארי משפחות וילדים, והעיקר הרבה חברים. פותחים גם את הוויסקי שלנו, וכל כוסית זה לחיי החטופים. פתיחת הבריכה זה סוג של ניצחון של הרוח ושל החיים על כל הרוע. לחיי העם הזה, כמה טוב שהוא כזה". כשכתב על הוויסקי התכוון למותג החדש שמייצרים כעת בקיבוץ ובקרוב יגיע לחנויות.
עם זאת, המועקה של אי שובם של כל החטופים והחטופות, כאשר 58 שבויים עדיין מצויים בשבי חמאס. ברבים מהאירועים שולבה התקווה לשחרורם המהיר של החטופים. "אנחנו חוגגים שבועות, שזו מסורת עתיקת יומין, לא מובנה מאליה. אנחנו עושים כאן אירוע לכולם, לא שוכחים לרגע שיש לנו אחים בשבי, אנחנו משתתפים ויחד עם זאת חוגגים מסורת עתיקת יומין", המחיש יו"ר ועד מושב מזור, דורון פרידמן את התחושות.
"חג השבועות הוא חג של אדמה, חקלאות, קהילה וערבות הדדית – ערכים שהם לב-ליבה של החברה הישראלית. אבל השנה, כמו בשנה שעברה, לא ניתן לחגוג בלב שלם, כל עוד יש חטופים שעדיין לא שבו הביתה. חג השבועות אינו שלם בלעדיהם", סיפר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה. "זהו חג המסמל את הקשר העמוק בין העם לאדמתו ואת ההכרה בחשיבות ההתיישבות החקלאית. בקיבוצים רבים בצפון ובדרום, שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה, חוגגים את שבועות, עבור רבים מהם זו הפעם הראשונה שהם חזרו לחגוג את החג הזה בביתם, באדמתם".
על רקע ההתרגשות מהחזרה הביתה ולציון שבועות, דיירי הבתים הסיעודיים "בשבילנו" בקיבוצי הגליל העליון – דפנה, כפר סאלד וכפר הנשיא, ציינו לקראת החג חגיגה כפולה – חג שבועות והשיבה הביתה לגליל, לאחר שהיו מפונים למוסדות מארחים בנצרת ובחיפה. דיירים רבים שרו את שירי ארץ ישראל הישנה, סעדו ממטעמי החג ופירות העונה, בירכו על השיבה הביתה ונשאו תפילה להחזרת כל החטופים לביתם.
