הותר לפרסום כי נקבע מותו של אורי פורטל בן ה-13, שנורה בשוגג בראשון לציון. המקרה אירע לפני יומיים, כשצוותי מד"א הוזעקו לשטח פתוח בעיר, משם פינו אותו לבית החולים כשהוא פצוע אנושות כתוצאה מירי. ההלוויה התקיימה היום (שלישי), בין המלווים הרבים את הנער בדרכן האחרונה - ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך.
"הילד שלי הלך סתם" - שלוש מילים שאומר האב אליקו פורטל וחוזר עליהן שוב ושוב, מנסה להבין איך בנו בן ה-13 כבר לא איתו. איך משחק תמים עם אקדח הפך לטרגדיה שריסקה משפחה שלמה. בהלוותו, האם מעין נושקת וממררת בבכי מעל גופת בנה בטקס ההלוויה, "אורי שלי, מצטערת שלא הצלחתי לשמור עליך". בני המשפחה זועקים בדמעות: "אלוהים למה קטפת לנו פרח כזה?".
אחותו: "לא אשכח איך היית שם לצידי, שומר עליי בבית ספר"
נטלי, דודה של אורי, ביכתה את לכתו: "ילד מלאך, ילד טוב שקשה לכעוס עליו. הצער גדול, אבידה קשה. ילד מאוד חכם, מאוד מחונן תלמיד מקיף ח׳, חברותי, כולם אהבו אותו. חיוך כובש, פני מלאך, אבידה גדולה, הלם גדול, אסון נוראי". קרובת משפחה, דודה נוספת של אורי ז"ל, קראה מכתב הספד של אחותו: "אני מבקשת לשמור על אבא ועל אבא ומחכה לראות אותך בפרפרים".
בת דודתו אלין ספדה: "כשנולדת נולד אור גדול בעולם, היה לך פנים מאירות, מתגעגעת להכל, שתשאל מיליון שאלות, גדלת להיות יפה תואר, היה לך קסם אישי, כיבדת את הסובבים שלך ועשית הכל תמיד באהבה. ותמיד הודית על הכל כל פעם שנכנסתי לדלת אמרת 'הכל טוב', אני רוצה לבקש סליחה אם פגעתי בך או אמרתי משהו, כל מה שרציתי הוא לשמור עלייך ושתלך בדרכים טובות בגיל שהכל כל כך מבולבל ולא נוטים להקשיב. אני אוהבת אותך מלאך שלי. תיתן לנו כוחות לחיות בעולם הזה. אני אוהבת אותך".
בת דודה נוספת: "היית ילד שלא קיים בעולם, אהבה ממבט ראשון, מחוברים בלב ובנפש, שאתה כועס את בא איתי, תמיד היית בא אליי שכעסו עליך, אנחנו ידועים שאתה שומר על ההורים שלך מלמעלה".
הדודה, קוראת מכתב של האחות הקטנה מיה: "איך זה קרה מלך שלי, קשה לי לרשום, לא מצליחה להבין שאני לא בחלום, יפה שלי הייתי מתחלפת איתך, לא אשכח איך היית שם לצידי, שומר עליי בבית ספר, אני אוהבת אותך, רק מבקשת שתשמור על אמא של ואבא, מחכה לראות אותך בפרפרים".
אחותו אן: "אתה המלאך הטהור שלנו, ילד של חגרים, אנחנו אוהבים, תשמור עלינו מלמעלה, יש לך להמשיך לשמור עלינו. תשלח לנו כוחות, אוהבים אותך ומתגעגעים", האח דניאל: "אני אוהב אותך אח שלי, תשמור עלינו מלמעלה, אבא ואמא אוהבים אותך וגאים בך, אתה אח שלי לתמיד, ותמיד תהיה בלב שלי".
האקדח שהגיע לבית הספר - הסיפור מאחורי הטרגדיה
בני המשפחה חושפים פרטים מזעזעים: הנער בן ה-16, תלמיד כיתה י"א, הגיע כבר בבוקר ביום ראשון עם האקדח לבית הספר. אחרי הלימודים הלך לירות יחד עם אורי פורטל וחברו הטוב - אותו חבר שירה בו במהלך הירי בחולות סמוך לסופרלנד.
"הלך ילד סתם", חוזר האב אליקו פורטל בכאב הבוקר בביתו בראשון לציון. האם מעיין הייתה בדרכה לחו"ל כשהטרגדיה קרתה. היא חזרה אתמול בחצות, והלוויה נקבעה להיום (שלישי) בשעה 12 בבית העלמין.
לבני הזוג מעיין ואליקו חמישה ילדים. "לפני שנה וחצי חגג בר מצווה, כל כך הרבה אהבה סביבו, אסון נוראי", מספרת נטלי הדודה בדמעות, "מחכים לשמוע את האמת".
שני זהבי, דודה נוספת של אורי, מוסיפה: "היה מלאך, ילד טוב, זה אפילו לא מסביר כמה. ילד כובש היה לנו מאוד קשה לכעוס עליו, הצער כל כך גדול ילד אהובה, אבדה קשה מאוד לכולנו". אורי נקבע מותו בבית החולים וולפסון לשם פונה במצב אנוש. משפחה שלמה נותרה שבורה, עם שאלות ללא תשובות וכאב שלא יחלוף.
האב לראש העיר: "איך ילד בן 17 הסתובב עם אקדח בבית ספר במשך שבוע?"
ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, ספד: "אני עומד כאן בלב כבד, כראש עירייה, אבל בעיקר כאבא. הבטן מתהפכת לי והתסכול בלתי נתפס. כמה לא טבעי, כמה לא פייר, שהורים צריכים לקבור את הילד שלהם? אורי היה ילד של אנשים, מרכז העניינים, מוקף תמיד בחברים שאהבו אותו מאוד. הוא היה ילד שמח ומאושר, אהב לחיות, אהב לצחוק".
באמצע הנאום, קרא לו האב בבכי לראש העיר: "אל תגיד ילד, תגיד ילד בן 14. תענה לי איך ילד בן 17 יסתובב שבוע שלם בבית ספר עם אקדח ואף אחד לא עוצר את זה", זעם.
ראש העיר המשיך: "אני מסתכל בסרטונים שלו שפורסמו, רק כשעה לפני המקרה, כשהוא בכיתה, מחייך, שמח, מואר – עולם ומלואו. חיים שלמים היו לפניו. היו לו עוד כל כך הרבה שנים לחלום ולהגשים, להסב להורים שלו, לאחיו ומשפחתו גאווה ונחת. עבור רוב האנשים, מדובר בסיפור קשה וכואב, אבל מדובר פה בילד שהיה עולם של המשפחה שלו, עולם. משפחה שעכשיו תצטרך ללמוד לחיות עם כאב וחוסר בלתי נתפס".
"אלי ומעיין היקרים, זה לא מגיע לכם. זה לא מגיע לאף הורה. נתתם את כל כולכם עבור הילדים שלכם, הקמתם משפחה לתפארת, עם ילדים וילדות מקסימים ומופלאים. אין לי מילים טובות באמת שיוכלו לנחם אתכם, רק תקווה שתצליחו לקום מכאן, עבור הילדים שלכם, עבור המשפחה, עבור עצמכם. בשמי ובשם תושבי ותושבות העיר אני רוצה להשתתף בצערכם. היום הלב של כולנו שבור יחד אתכם".